אפיזודה קטנה ביום העיון

הרצאתו של דר' חגי משגב על 'כתובת רחוב' ביום העיון לגבולות ארץ ישראל, בלטה במיוחד בהקשבה של הציבור. היה שקט מוחלט והציבור שתה בצמא את דבריו. הייתה זו הרצאה יפהפיה ומשיבת נפש שסיפרה על קבוצת תלמידי חכמים היושבים באיזה אתרא קדישא מבודד ועוסקים בתורה, כותבים ומסכמים הלכות ורושמים אותם על הקירות ועל רצפת המקום. הציבור שכולו לומדי תורה המקדישים את חייהם לידעת התורה והבנתה, חש הזדהות אינטימית עם אותם חכמים שישבו באותו אתרא קדישא, לפני כאלף שש מאות שנה.

למי ששם לב, היה איזה אפיזודה קצרה תוך כדי ההרצאה, כאשר יהודי עם זקן מבוגר עם פיאות מסולסלות קדמיות, שישב בשורות האחוריות בצד השמאלי של האולם, נתן צרחה 'אני לא מאמין'. לולי שפנה אלי האיש בסיום המושב, לא הייתי זוכר את האפיזודה.

וכה אמר לי האיש:

"שמת לב למה שקורא כאן? לחז"ל היו שיקולים אסטטיים בעריכה!!! בא לי לצרוח את זה בקולי קולות!!!

הכתובת בפסיפס נראית מבולבלת, היא מתחילה ברשימות של אתרים ותוצרת חקלאית, עוברת לברייתא של של תחומי ארץ ישראל, ושוב היא ממשיכה ברשימות של אתרים ותוצרת. האמן לי, אמר לי האיש, זה היה סיבה עבורי, לא להתייחס לעורך הכתובת ברצינות. והנה מה מתברר, שהכתובת המקורית שהייתה על הקיר, נכתבה בתוך מסגרת ציורית של עיגול, שבמרכז כתבו את הברייתא של תחומין, שהיא ברייתא עתיקה וחשובה ומעלה ומתחתיה כתבו רשימות של אתרים יחודיים והדינים החלים על תוצרתיהם. כאשר העתיקו את הכתובת לפסיפס, נשמר הסדר, אבל האסטתיקה הלכה.

כעת שומו שמים!!!

הנה אנו לומדים משניות, בבלי, ירושלמי, מדרשים, מוטרדים לא פעם מהניסוח והסדר, ואיננו מודעים לכך שהסדר ואפשר גם הניסוח היה מושפע משיקולים אסטטיים. ברוב הפעמים האסטטיקה לא תיראה בצורה שהטקסט מופיע אצלנו כיום, אלא נצטרך לחפור, לדמיין ולהיות יצירתי כדי למצוא אותם". 

סיים האיש את דבריו, באידייש ובמנגינה נוברדיקית: היי… צריך לחזור למאימתי, ולהתחיל הכל מחדש! 

אוסף מאמרים על הכתובת ההלכתית שנמצאה בעמק בית שאן

לקראת יום העיון, כהשלמה למושב השני שעסק בכתובת ההלכתית שנמצאה לפני כארבעים שנה בעמק בית שאן, אספנו עשרים מאמרים שנכתבו במשך השנים ופורסמו בכתבי עת שונים.

הנה דף הפתיחה: עמודי הפתיחה

והנה לינק להורדת החוברת כולה:

עדכוני סיכום שנת תשע"ב

במבט של שנת פעילות מסתבר שעברנו הרבה.

 

שילוב הארכאולוגיה במערכת החינוך.

אנו עדיין מאד רחוקים אבל בכל זאת:

  1.  פורסם בעיתונות על אימוץ, שחזור אתר ארכיאולוגיה בקריית ספר.
    פנינו ליו"ר המועצה הרב גוטרמן, לאפשר לנו להכשיר מדריכים ומדריכות להדרכה באתר.
    הדרכה, שתשלב את הארכאולוגיה בתורה, ותטמיע בנוער היבטים היסטוריים וארכאולוגים בתפיסה הדתית שלהם.
  2.  באגף לחינוך שאינו רשמי, פתחו 'מנהלת טיולים' שבין השאר מכשירה רכזי טיולים בכל בתי הספר ותת"ים
    אנו פועלים מול אנשים טובים ומבינים, כך שאנשי מטמוני ארץ, יתנו הרצאות בימי העיון לרכזים, על ניצול אתרים ארכאולוגיים לצרכי לימוד התורה.
  3. בסמינרים לבנות, יש מסלול בשם 'הכרת הארץ' בה לומדים לקבלת תורה 'מדריך טיולים' מטעם משרד החינוך.
    אנו פועלים להכניס לתוך תכנית הקורס, היכרות עם אתרים ארכאולוגיים, באוריינטציה תורנית. במסגרת זו, פנינו ל'קרן קרב' על מנת לבנות יחד תכנית לימודים שיוכר מטעמם, ויזכה בתקציבים שלהם. בינתיים נראה שלא התלהבו.
  4. בשכונת רמות ב' בירושלים, אנו מקווים לקבל מגרש באתר עתיקות על מנת לבנות שם מרכז לתורה וארכאולוגיה
    אנו עומדים בשלב של הסכמות מקיר לקיר, וחסר את פוש לאנשי העירייה שיאיצו את הדברים.
    ומכאן קריאה לכל מי שהרחבת תחומי הלמידה התורניים, חשובה לו שיבדוק האם יש בידו לסייע באחד מהנושאים הללו, לפנות, לדחוף, לגייס אנשים בעלי יכולת מימון.

תחום נוסף שמטמוני ארץ, עסקה לאחרונה, הוא בנקאות יהודית

אנו בוחנים אפשרות להקמת בנק תורני הפועל מתוך אוריינטציה התורנית לפיה כסף מיותר מיועד לעזור לנזקק בלא נשך ותרבית.

לשם כך, פתחנו קבוצה לבנקאות יהודית" שקיימה דיונים במשך כחודשיים, לבחינת הקמה של בנק תורני.

  • היו לנו דיונים מרתקים בתחום! וניתן להצטרף לקבוצה בלינק הבא:
  • הקבוצה הנפיקה מסמך למפקח על הבנקים מר דודו זקן, על מנת להקים וועדה שתבחן אפשרות להפיכת הגמחים הגדולים – לבנקים שיפעלו על פי כללים הלכתיים, וברוח ההלכה של 'לאחיך לא תשיך'. המפקח על הבנקים, אישר קבלת המסמך, ומתכוון להזמין את אנשי הקבוצה לפגישת עבודה.במקביל פנינו לחה"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים על מנת לקיים אצלו פגישת עבודה שיוזמנו אליו ראש הגמח"ים כך שנוכל להציג דעה אחידה לתועלת הציבור בעניין זה.בנוסף לזאת, כינסה 'מטמוני ארץ' מפגש מיוחד בחסות 'מערכת עיתון משפחה' בה השתתפו קבוצה של צעירים תלמידי חכמים בעלי כישורים מישיבות פוניבז', ויזניץ, חברון, סלונים ומהרי"ל – בחורים שגילו עניין בהכרת רמת המקרו של הכלכלה המודרנית מתוך אוריינטציה הלכתית-תורנית.והיה אם תקום ועדה שתבחן את הפיכתם של הגמ"חים לבנקים, נשלב קבוצה זו בדיוניה, ונממן להם קורסים מזורזים בהכרת תורות הכלכלה.

השפעת הארכאולוגיה בהלכה // הרב יואל קטן

הרב יואל קטן – ר"מ בישיבה תיכונית, מהדיר, עורך וחוקר תורני – היה אמור למסור את הרצאתו בנושא השפעת הארכאולוגיה בהלכה ביום העיון שנערך מטעם "מטמוני ארץ" בחודש אב האחרון.  בשל אילוצי זמן, מסר הרב קטן את הרצאתו בהזדמנות אחרת.

הרצאתו עלתה באתר yeshiva.org.il.
בהרצאה: על התכתבותם של הגר"ח נאה עם החזו"א והסטייפלר על שיעורין של תורה; זיהוי חלזון התכלת; ההכרח להוכחות ארכאולוגיות גם בהלכה; מקומם של שיקולים נוספים.

לצפיה

חדשות ומחשבות

חברי 'מטמוני ארץ' העמותה נמצאים בקשר עם העמודה "למוזיאון היצירה היהודית בטבריה" – הנמצאים בשלבי תכנון של מגה פרויקט לשחזור העיר טבריה הרומית, על מנת  לבחון שיתוף פעולה להקמת תת פרויקט במוזיאון הנ"ל שישחזר את הווי החיים של תקופת המשנה והתלמוד במקום.

פרטים יבואו אי"ה