תכנית ויקיריאליה לספרות חז"ל

להלן נוסח הודעה שהופץ במייל:

בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה

כאן זרוע יסוד מהפכני ביכולות שלנו להבין את דברי חז"ל.

ומכאן עליית מדרגה ביכולת שלנו להתחבר לרוח דברי חז"ל.

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97

פרויקט ויקיריאליה לספרות חז"ל תציג לפני הלומד תמונה מוחשית – בפרספקטיבה היסטורית, ארכיאולוגית וריאלית של מציאות החיים בארץ ישראל עליהם מושתתים דברי חז"ל בהלכה ובאגדה.

מציאות זו כוללת מבנה הבתים, החצרות, המבואות, רשות הרבים, השדות והכרמים בהרים, בעמקים ובמישור. כלי בית, רחיים של יד, תנור, כיריים, כלי תפירה, פרטי לבוש, כלי נגינה, עגלות מסע, ספינות, כלים שבשדה, כלי מחרישה, דרכי ההשקיה, דרכי הכתיבה, כלי מלחמה, דרכי קבורה ועוד.

הריאליה, הכל צריכים לה: תלמידי חכמים, לומדי הדף היומי, המתעניינים בארון הספרים היהודי ועמך בית ישראל שהנגיעה להווי החיים הקדום של חכמי התורה שהם לומדים, מחזקת את הקשר שלהם לתורה ולחכמיה, למרכזי התורה בארץ ישראל ובבבל ולמה שהם מייצגים.

כדי שהמיזם יקום ויעמוד על רגליו הוא נזקק לסיוע.

אני מתבייש לדבר על סיוע כספי ומעדיף לדבר אתכם בלימוד ובמחקר.

אבל זה מה שצריך להפעיל צוות חכם ולהגיע ללמעלה מאלף ערכים מושקעים תוך שנתיים.

אח"כ הוא יעמוד על רגליו עם עורכים מתנדבים כמו בויקיפדיה.

אם אתה יכול להגיש סיוע כזה, או שאתה יודע על מי שזה חשוב לו ויש לו את היכולות,

תחזור אלי במייל או בטלפון: 052-3370575

בברכה מרובה, אליהו סולוביציק

כאן אפשר לראות תקציר של המים חזון ומעשה בויקיריאליה לספרות חזל

קול קורא לקראת הוצאה של הקובץ 'בית הועד' חלק שני

ניסן תשע"ה

קול קורא

לכתיבת מאמרי סקירה וביקורת בספרות התורנית

  וזאת לפנים בישראל, שהתורה שבעל פה אכן נמסרה אך ורק בעל פה, והיא לא הועלתה על הכתב בהמשך הדורות אלא מפני עת לעשות לה'. על הסיבות למניעת כתיבת התורה שבעל פה כותב הרמב"ם (מו"נ א, עא, עיי"ש) בין השאר כי שגגות העתקות מצויות, והן גורמות לשיבושים בהבנת הכתוב.

עתה שהתורה שבעל פה על כל גווניה ומרחביה נכתבת, שאיפתם של לומדי התורה היא לקבל את כתבי רבותינו לידיהם כאשר הם שלמים ונקיים מכל שגגה ומכשול. לומדי התורה מעדיפים לוותר על הכלל "מוטב לסבול דוחק הלשון מדוחק העניין", ולחתור להתאמה בין הלשון והעניין. לשם כך נדרשים מהעורכים זהירות יתירה ומאמץ מיוחד ויידע מקצועי בתחום ההדרת הספרים, ממעסיקיהם ומהמוסדות העוסקים בכך להקצות לכך דמים מרובים, ומלומדי התורה לתת משוב שיבטא את דעתם ואת הערכתם על רמת העריכה של ספרי רבותינו היוצאים לאור חדשים לבקרים, ללא התלהמות מכאן וללא פרכוסים מיותרים מאידך, רק לתועלת התורה ולומדיה.

לקראת הוצאתו לאור של הכרך השני של הקובץ 'בית הועד' לעריכת כתבי רבותינו, מוזמנים הלומדים והחוקרים התורניים לשלוח למערכת 'בית הועד' מאמרי סקירה וביקורת על ספרים תורניים ישנים וחדשים, על קבצים וכתבי עת, על מאגרי מידע ואתרים תורניים, על מהדורות חדשות של ספרי חז"ל, גאונים וראשונים ושאר גדולי הדורות וכד'. תתקבלנה גם הערות נקודתיות שיש בהן עניין לציבור, ושאר מאמרים העוסקים בספר התורני.

המאמרים יעברו בדיקה ועריכה לפי כללים מחמירים של מקצועיות, יושרה, ושמירה על כבוד המבוקרים, והמתאימים ייכללו בקובץ השני של 'בית הועד' העתיד בעז"ה לצאת לאור בראשית תשע"ו.

נא לשלוח את הדברים לכתובת [email protected]. לבירורים נוספים אפשר ליצור קשר טלפוני: 052-3370575

בברכה,

יואל קטן, אליהו סולוביציק

     מערכת 'בית הועד'

ניתן להוריד מכאן את הקול קורא בPDF

סקירת יום העיון במגזין 'קולמוס' מבית העיתון 'משפחה'

כמשך לשיתוף הפעולה בין מטמוני ארץ לבין קולמוס,

הוקדש גילון קולמוס מיוחד לסיקור ותמצות ההרצאות שנתנו ביום העיון לגבולות ארץ ישראל.

את המגזין ערך הבלשן ואיש האשכולות הרב יעקב לויפר תחת שם העט שמואל לוינסון.

הרב לויפר למד את הסוגיה, שוחח עם המרצים והוציא מתחת ידו דבר נאה ומתוקן

הקבצים מסודרים לפי סדר המספרים 34-46.

34KOLMUS 35KOLMUS 36KOLMUS 37KOLMUS 38KOLMUS 39KOLMUS 40KOLMUS 41KOLMUS 42KOLMUS 43KOLMUS 44KOLMUS 45KOLMUS 46KOLMUS

דוגמה יפה על חשיבות הכרת הריאליה לשם הבנת המקורות – הרב שמואל אריאל

הנה מה שרשם לי הרב שמואל אריאל, ודברי פי חכם חן:
הערה – דוגמה יפה מאד על חשיבות הכרת הריאליה לשם הבנת המקורות:

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק ב הלכה א

ר' אימי מל על פי נשים דאמרן שמשא הוות על סוסיתה. 

לכאורה אינו מובן. ועיין במפרשים (שם ובמקבילה בירושלמי יומא פ"ג הל' א), שפרשו שהמעשה אירע בעיר סוסיתה, אבל לא מובן מדוע הוזכר שם העיר באופן זה (היה צריך לומר "על אתרא"), וגם מאי קמ"ל – עיין במפרשים שיש שהסבירו שהחידוש הוא שמל על פי עדות הנשים, אבל הרי פשיטא שנשים כשרות לעדות איסורים.
אבל על פי הכרת המציאות מובן היטב: ר' אמי גר בטבריה (עיין למשל ברכות ח' א, שם ס"ב א), ושם השמש נסתרת מן העין הרבה קודם השקיעה. אבל הנשים אמרו שראו את השמש על סוסיתה – סוסיתה נמצאת על הר, בצד המזרחי של הכנרת. דהיינו שבטבריה כבר נעלמה החמה אבל הנשים שעסקו בלידה ראו שההר של סוסיתה עדיין מואר בשמש, ומכאן שטרם שקעה החמה, והתינוק נולד ביום ולא בלילה, ועל פי זה קבעו את המילה.

 

הרצאת מבוא לעריכה מקצועית של ספרים תורניים

במסגרת המכון להכשרה מקצועית 'לומדה', הועבר קורס לבני תורה תלמידי חכמים לעריכה מקצועית של ספרים תורניים. לקול הקורא לקורס, ראה כאן: להלן המודעה לכנס היסוד של הקורס.

לסדרת השיעורים של אליהו סלוביציק, קדם הרצאת מבוא לעריכת ספרים תורניים בתאריך כז בתשרי תשע"ב

והרי היא לפניכם מחולקת לחמשה חלקים: ראשון; שני; שלישי; רביעי; חמישי

 

ההרצאות במלואן – יום העיון לגבולות ארץ ישראל – שנת השמיטה תשע"ה

יום העיון לגבולות ארץ ישראל התקיים בזכות ובשיתוף עם מגזין 'קולמוס' היוצא לאור על ידי עיתון 'משפחה'  סיקור עיוני רחב על יום העיון יופיע בקולמוס הקרוב (שבת מברכים, אדר)

להלן ההרצאות במלואן, כפי סדר הרצאתם ביום העיון

תודה מיוחדת להרב זמיר כהן בעל ערוץ הידברות להפצת היהדות על ההסרטה, העריכה והעמדה לרשות הרבים

מושב א – סוגיות בגבולות ארץ ישראל

הרב זלמן קורן שליט"א (בעל מחבר ספר חצרות בית ה' ועוד)

יסודות מחלוקת רש"י והגר"א במיקום הממלכות שבגבול הדרום

הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין שליט"א (ת"ח והיסטוריון תורני)

איך ניגש איש תורני לבירור מציאות?

הרב שמואל אריאל שליט"א (ר"מ בישיבת עתניאל)

גבולות ההבטחה, לעומת גבולות פרשת מסעי

הרב בנימין קרלנשטין שליט"א (מח"ס 'ים ודרום ירשה')

כיבוש עולי בבל ומבט על עבר הירדן

*  *  *

מושב ב – הרשימה העתיקה מעמק בית שאן (כתובת רחוב)

דר' חגי משגב שליט"א, חוקר כתובות עתיקות

כתובת רחוב – חדשות בעתיקות

הרב יהודה לנדי שליט"א (מח"ס 'שלש ארצות לשביעית')

הבנות חדשות בירושלמי על פי כתובת רחוב (מצורף המאמר שפרסם הרב לנדי במוריה)

*  *  *

מושב ג – הגבול הדרומי של ארץ ישראל

הרב שמעון מן שליט"א (במ"ס 'מנחת ערבה')

הוכחות שהקו מים המלח עד קו רוחב 30° אינו גבול א"י

הרב בנימין זאב שווארץ שליט"א (במ"ס 'עמק הערבה')

הוכחות שהקו מים המלח עד קו רוחב 30° הוא גבול א"י

הרב שמעון מן שליט"א מענה וסיכום אישי 

*  *  *

דברי סיום

הרב אליהו סולוביציק (אגודת מטמוני ארץ)

הריאלייה של גבולות הארץ, ככלי להעצמה חינוכית (מצורף דפי ההכנה להרצאה)

כולל כשרות המזון

הנה טיוטה של תכנית לכולל כשרות שערך תלמיד חכם החפץ בעילום שמו

אב תשע"ג

החזון

הקמת כולל שיכשיר רבנים ואברכים במכלול התחומים המקצועיים הנושקים לסוגיות בכשרות המזון. בוגרי הכולל ישתלבו בצוות פיתוח ומעקב במערכת הכשרות, ובכך יתנו תפונה הלכתית ומקצועית לאיכות הכשרות בישראל.

חמירא סכנתא מאיסורא

הרבנים והאברכים יקבלו הכשרה מקיפה בתחום בריאות המזון, הכולל הכרת תווי תקן בינלאומיים, על מנת להטמיע את יסודות בריאות המזון בתוך מערכת הכשרות.

למערכת הכשרות יתווסף חותמת נוספת "כשר ומומלץ", שמשמעותו שהייצור של מוצר זה הוא על פי תקנים בינלאומיים. בדומה לתו תקן הידוע בעולם  Choices (בישראל: הבחירה הנבונה). אין ספק, שתוספת זו, ירחיב בהרבה את מעגל הצרכנים שידרשו את חותמת הכשרות.

קהל היעד:

קהל היעד הוא אברכים מוכשרים בעלי רקע אישי תורני גבוה, שבנוסף יעברו מבחן פסיכומטרי להתאמה. (את האנגלית יצטרכו לרכוש תוך זמן מסוים).

הלימוד התורני בכולל:

הלימוד בכולל יהיה מורכב, מלימוד עיוני בסוגיות התלמודיות הקשורות לכשרות המזון, בהלכה וגם באגדה. ייבחרו עשרות מאמרים מתוך מאות הקיימות, שעליהם ללמוד, ולהיבחן עליהם. על הלומדים להכין עבודה תורנית על נושא אקטואלי בתחום כשרות המזון.

לימודים כלליים:

ההכשרה בלימודים הכלליים ייעשה בצורה של השתלמות חיצונית, לא בשטח הכולל. ייבחרו אנשי אקדמיה מהמדרגה הראשונה, שיבנו curriculum שיכיל את כל הידע הנחוץ לאיש התורני להבין בתחומי הכשרות ובריאות המזון.

העסקה:

בוגרי הכולל ישולבו במערכת הכשרות. כאשר הבחירים והיצירתיים שבהם, ישתלבו במסגרת וועדה מייעצת, שתיבחן לעומק סוגיות בכשרות, ויביא אותם לפני חברי הבד"ץ או כל גוף רבני על מנת לפסוק הלכה למעשה.

הבוגרים אף יעסקו על ידי ועדי הכשרות, לשם כתיבת מאמרים, דיווח בעיתונים, הקמת מאגרי נתונים ברשת, שתכליתן להגביר את האימון של הציבור במערכת הכשרות ויעילותו של המערכת.

מימון:

בנוסף למימון מטעם ועד הכשרות, תתכן מימון של משרד התמ"ס, ואולי גם פילנתרופים. יש לבחון חסות של גופים בתחום המזון.

 להורדת המסמך ב PDF לחץ כולל כשרות

הגב המדעי למוזיאון

הבסיס המדעי-מחקרי של המוזיאון

 

פרופסור זאב ספראי

פרויקט ענק של אטלס מוער לחיי יום יום בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד עם כל הכלים הנזכרים בספרות חז"ל, שיהווה בסיס ל'מוזיאון התלמודי' המתוכנן: מצורף בזה קובץ על תכנון אטלס מוער לכל הכלים הנזכרים בספרות חז"ל:תכנית לאטלס לכלים שהוזכרו אצל חזל באנגלית

 

 

חירבת בד-עיסא בקרית ספר

על חירבת בד-עיסא בקרית ספר

הרב יהודה לנדי

בהמשך לפגישה של מטמוני ארץ עם שוקה דורפמן ראש רשות העתיקות מ4/7/10 שבו הציע לאפשר לציבור החרדי לפתח ולנהל את האתר הארכיאולוגי חירבת בד-עיסא שבקרית ספר.

מדו"ח החפירה של הקמ"ט יצחק מגן שפורסם בקדמוניות ל"ב 1 (עמ 25-32) בשם "קרית ספר- עיירה יהודית ובית כנסת מימי הבית השני" עולה שמדובר בעיירה יהודית לצד הדרך הראשית שעלתה לירושלים מנמל יפו שראשיתה בתחילת ימי הבית השני וסופה כעיירה יהודית עם כשלון מרד בר כוכבא. הממצא מכיל דברים סטנדרטיים לעיירה חקלאית מהתקופה כמו מקוואות, בית בד וגת. ייחודו של האתר הוא מבנה מרכזי של האתר המזוהה כבית כנסת. כפי שאנו יודעים מחז"ל וממקורות היסטוריים אחרים בתי כנסיות היו קיימים בימי הבית השני. אבל בממצא הארכיאולוגי ישנם רק מבנים מעטים שניתן להציע עליהם במידה גדולה של סבירות שמדובר בבית כנסת. האתר שלנו הינו אחד מאלו.

חלק חשוב מאוד בממצא הארכיאולוגי הוא אוסף מאות המטבעות המייצגות כמעט את כל תקופת בית שני ולאחריו. בעזרת המטבעות ניתן לשחזר בוודאות את התקופה בו פעלה העיירה. תושבי עיירה זו ראו את הדרך הראשית העולה לירושלים ולבטח ליוו את אלפי עולי הרגל שעברו שם (ראה משנה פסחים איזוהי דרך רחוקה- פסחים פרק ט).

מבחינה מעשית. ללא ספק שניתן להקים כאן מרכז ארכיאולוגי –תורני ראשון מסוגו, שבו יוכלו תלמידים מכל הגילאים לבוא וללמוד על העבר ולקשר אותו ללימודי קדש שהם עוסקים בהם. כמה דוגמאות, העליה לרגל כפי שהזכרנו לעיל. הלכות שכנים בחצרות ובבתים, הלכות עירובין (חצרות ותחומין) וטלטול בשבת. תעשיית השמן בבית הבד, ותעשיית היין בגת, הכרת המטבעות היהודים מימי בית שני וממרד בר כוכבא עם משמעות הסמלים והתקופות. מטבעות אנטיוכוס לדוגמה ישמשו ללימוד על סיפור חנוכה והחשמונאים שבמקור התגוררו בעיר מודיעין העתיקה מרחק קצר מהמקום. גולת הכותרת תהיה בית הכנסת שייבנה מחדש.

לסיכום: האתר כפי שעומד עכשיו הינו כאבן שאין לה הופכין. זאת הזדמנות להקים את המוזיאון על טהרת הקודש באתר יהודי מקורי שבמרכז עיר חרדית הממוקמת במרכז הארץ.

יש לנצל את החלון עם האפשרות להשיג תקציבים להשלים את החפירה. בראש וראשונה יידרש כמובן שיתוף פעולה עם ראש העיר, המועצה ורבני העיר.