ארכיון הקטגוריה: יום העיון לגבולות ארץ ישראל

סקירת יום העיון במגזין 'קולמוס' מבית העיתון 'משפחה'

כמשך לשיתוף הפעולה בין מטמוני ארץ לבין קולמוס,

הוקדש גילון קולמוס מיוחד לסיקור ותמצות ההרצאות שנתנו ביום העיון לגבולות ארץ ישראל.

את המגזין ערך הבלשן ואיש האשכולות הרב יעקב לויפר תחת שם העט שמואל לוינסון.

הרב לויפר למד את הסוגיה, שוחח עם המרצים והוציא מתחת ידו דבר נאה ומתוקן

הקבצים מסודרים לפי סדר המספרים 34-46.

34KOLMUS 35KOLMUS 36KOLMUS 37KOLMUS 38KOLMUS 39KOLMUS 40KOLMUS 41KOLMUS 42KOLMUS 43KOLMUS 44KOLMUS 45KOLMUS 46KOLMUS

ההרצאות במלואן – יום העיון לגבולות ארץ ישראל – שנת השמיטה תשע"ה

יום העיון לגבולות ארץ ישראל התקיים בזכות ובשיתוף עם מגזין 'קולמוס' היוצא לאור על ידי עיתון 'משפחה'  סיקור עיוני רחב על יום העיון יופיע בקולמוס הקרוב (שבת מברכים, אדר)

להלן ההרצאות במלואן, כפי סדר הרצאתם ביום העיון

תודה מיוחדת להרב זמיר כהן בעל ערוץ הידברות להפצת היהדות על ההסרטה, העריכה והעמדה לרשות הרבים

מושב א – סוגיות בגבולות ארץ ישראל

הרב זלמן קורן שליט"א (בעל מחבר ספר חצרות בית ה' ועוד)

יסודות מחלוקת רש"י והגר"א במיקום הממלכות שבגבול הדרום

הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין שליט"א (ת"ח והיסטוריון תורני)

איך ניגש איש תורני לבירור מציאות?

הרב שמואל אריאל שליט"א (ר"מ בישיבת עתניאל)

גבולות ההבטחה, לעומת גבולות פרשת מסעי

הרב בנימין קרלנשטין שליט"א (מח"ס 'ים ודרום ירשה')

כיבוש עולי בבל ומבט על עבר הירדן

*  *  *

מושב ב – הרשימה העתיקה מעמק בית שאן (כתובת רחוב)

דר' חגי משגב שליט"א, חוקר כתובות עתיקות

כתובת רחוב – חדשות בעתיקות

הרב יהודה לנדי שליט"א (מח"ס 'שלש ארצות לשביעית')

הבנות חדשות בירושלמי על פי כתובת רחוב (מצורף המאמר שפרסם הרב לנדי במוריה)

*  *  *

מושב ג – הגבול הדרומי של ארץ ישראל

הרב שמעון מן שליט"א (במ"ס 'מנחת ערבה')

הוכחות שהקו מים המלח עד קו רוחב 30° אינו גבול א"י

הרב בנימין זאב שווארץ שליט"א (במ"ס 'עמק הערבה')

הוכחות שהקו מים המלח עד קו רוחב 30° הוא גבול א"י

הרב שמעון מן שליט"א מענה וסיכום אישי 

*  *  *

דברי סיום

הרב אליהו סולוביציק (אגודת מטמוני ארץ)

הריאלייה של גבולות הארץ, ככלי להעצמה חינוכית (מצורף דפי ההכנה להרצאה)

סקירת יום העיון לגבולות ארץ ישראל

הצלחה מרשימה ליום העיון התורני-מדעי של 'קולמוס' בנושא גבולות הארץ

"וזה גבול הארץ"

כתב:  מנחם טייטלבאום (פורסם בעיתון משפחה)

בסיומם של ימי החנוכה התקיים באולמי תמיר שבירושלים יום עיון ראשון מסוגו, אשר עסק בבירור סוגיית גבולות הארץ ההלכתיים, בהשתתפות תלמידי חכמים, אנשי הלכה ואנשי מדע.

יום העיון נהגה והופק על ידי מערכת 'קולמוס – מוסף לתורה ודעת' של עיתון משפחה, בשיתוף פעולה עם אגודת מטמוני ארץ, אשר על שמה רשומות פעולות רבות בתחום חיבור לימוד התורה ופסיקת ההלכה עם חקר הריאליה, ההיסטוריה והארכיאולוגיה.

מרנין לב היה המראה כאשר האולם התמלא מפה לפה בבני תורה צמאי ידע, מכל גווני הקשת התורנית, בני הישוב הישן לבושי קפטן עם תלמידי חכמים מן המגזר הלאומי, בני תשחורת ליטאיים ואברכי משי חסידיים, יחד שבטי ישראל. גם מקומן של הנשים לא נפקד, וקבוצת נשים חכמניות מילאה את עזרת הנשים אשר הוכנה לכך.

הרב יצחק ברוך רוזנבלום שליט"א – עורך קולמוס – נשא דברי פתיחה בהם תיאר בקצרה את פעולות אגודת מטמוני ארץ ואת מטרות יום העיון, וציין כי הרצאתו המתוכננת של הגאון רבי יוסף ליברמן התבטלה מאחר ונבצר מהרב להופיע, מסיבות בריאותיות.

המושב הראשון הוקדש לפרשיות התורה בהן מתוארים גבולות הארץ, בין בהבטחת ה' לאברהם ובין בגבולות שנאמרו למשה ערב כניסת ישראל לארץ.

ראשון הדוברים, רבי זלמן מנחם קורן שליט"א, פירש את המקראות העוסקים בגבול הדרומי על פי דרכיהם של רש"י והגאון מווילנא, כשאת דבריו מלווה מצגת מאירת עינים בהבנת הסוגיות, דבר דבור על אופנו. אחריו עלה לדבר הרב פרופסור שלמה זלמן הבלין שליט"א, אשר עסק בפן הכללי של הנושא, הסתייעות בחקר המציאות והעובדות כעזר ללימוד התורה והבנתה. את דבריו שזר הרב הבלין בסיפורים מרתקים ועובדות מאלפות שנכח בהם אצל גדולי הפוסקים.

רבי שמואל אריאל שליט"א, ר"מ בישיבת עתניאל ומחבר ספרי הלכה חשובים – היה הדובר הבא. הוא עבר בפרוטרוט על הגבולות המתוארים בפסוקי התורה, הציגן במצגת בהירה ומבהירה, עמד על הסתירות בין התיאורים השונים ועל ההתמודדויות השונות עימן, וכן על הנקודות שזיהויין נותר עמום וחסר ודאות. הרב אריאל הציע ליישב את הפרשיות השונות כמתיחסות לאתן הגבולות, והוכיח את דבריו במובאות רבות מחז"ל והראשונים.

הדובר הבא, הרב בנימין קרלנשטיין שליט"א, מחבר הספר 'ים ודרום ירשה', התמקד בדין עבר הירדן. תוך עיון בשמות המקומות המתוארים בחז"ל הציע את גבולות ארץ בני עמון, אשר לדבריו היוותה מובלעת בתוך ארצם של בני גד וראובן. לדברים השלכה הלכתית של ממש לשנת השמיטה, שכן אם אין לגוי קנין להפקיע מחובת שמיטה, ארצות בני גד ובני ראובן עודן מחויבות בשמיטה.

לאחר סיום המושב הראשון הוכרזה הפסקה בת עשר דקות, והנוכחים ניצלו אותה להיכרות והחלפת דעות בעניינים הנדונים, כמו גם להתרעננות ולהשבת הנפש בכיבוד הקל שהועמד לרשותם ביד נדיבה.

כתום ההפסקה שבו הכל למקומותיהם למושב השני, אשר הוקדש לממצא ארכיאולוגי מרתק, כתובת עתיקה בת אלף וחמש מאות שנה, אשר נמצאה ב"רחוב", ישוב יהודי לא הרחק מבית שאן. הכתובת כוללת פסקי הלכה בענין מצוות התלויות בארץ ואריכות בפרטי גבולות עולי בבל. תחילה דיבר דוקטור חגי משגב הי"ו מן האוניברסיטה העברית, אשר ריתק את הנוכחים בהציגו את הממצאים הארכיאולוגיים, חלקם נחשפו לפני כארבעים שנה וחלקם הוצגו בערב זה לראשונה. ד"ר משגב סקר את ההיבטים המחקריים של הכתובת, של בית הכנסת בו נמצאה, והציג ממצאים נוספים מן האתר, ביניהם כתובת המציגה שורה של תאריכים בהם נהגו תושבי המקום להתענות. מתוך הדברים עלה פרופיל של קהילה יהודית אשר ישבה בארץ לאחר חתימת התלמוד הירושלמי, ואנשיה עסקו בשינון ועריכת פסקי ההלכה שנמסרו לידם תוך הוספת הלכות שנתחדשו בבית מדרשם.

אחריו דיבר הרב יהודה לנדי שליט"א, מחבר הספר 'שלש ארצות לשביעית', והוא סקר את ההשלכות ההלכתיות הנובעות מנוסח הכתובת וממקום הימצאה, תוך שהוא מפגין את שליטתו בסוגיות אלו הן מצידן ההלכתי-תורני והן מצידן הגיאוגרפי וההיסטורי.

לרשות המשתתפים הועמדו גם ספרים הדורים בהם נאסף כל החומר הרב שכבר פורסם, במקורות תורניים ומקורות אקדמיים, אודות כתובת מעניינת זו ומשמעויותיה.

לאחר הפסקה קצרה התכנסו הכל למושב השלישי, שעסק במיקום הגבול הדרומי המתואר בתנ"ך, שאלה שלה השלכות אקטואליות ומעשיות בכל הנוגע לשנת השמיטה שאנו בעיצומה.

שני הדוברים ייצגו את שתי הדעות הבולטות בפולמוס סוער זה. הרב שמעון מן שליט"א, אברך תושב בית שמש, אשר ספרו עב הכרס 'מנחת ערבה' הוקדש לנושא, הציג את דעתו של ה'משנת יוסף' על פיה נוהגים בוועד הכשרות של העדה החרדית. לפי שיטה זו גבול דרום פונה מקצה יום המלח לכיוון מערב, ולכן יישובי הערבה הצפונית, הדרומיים יותר מגבול זה – נחשבים כחו"ל. כדי להתמודד עם כמויות החומר הרבות בזמן הקצר שנותר, חילק הרב מן לציבור חוברת בת 25 עמודים מלאים וגדושים, ובצוותא עם המאזינים סקר את הראיות לשיטה זו.

אחריו דיבר הרב בנימין זאב שווארץ שליט"א, איש חסידות תולדות אהרן, מחבר הספר 'עמק הערבה' ועוד קונטרסים, אשר הוכיח את השיטה כי הגבול יורד מים המלח דרומה לכיוון אילת. בתוך דבריו התייחס הרב שווארץ, טוען רבני במקצועו, לאופני ההוכחות השונים ולהבחנה אילו מהן הן ראיות מכריעות.

הציבור שלא נותר אדיש התערב בכל שלבי הדיון, כשהמשתתפים נושאים ונותנים בכל פרט כדרכה של תורה, מוכיחים ומפריכים, שוקלים וטרים, והדברים שמחים ומאירים.

הרב אליהו סולוביצ'יק שליט"א חתם את הכינוס בהצגת מטרותיה של אגודת 'מטמוני ארץ', השואפת להנגיש בפני ציבור בני התורה תחומי דעת תורניים, והרחיב את הדיבור על התועלת הרבה בהכרת מציאות והווי חייהם של חכמינו ז"ל, הן עיונית – להבנת סוגיות רבות בדברי חכמים, והן  חינוכית – כאשר היכרות זו המסייעת לחבר את התלמיד רגשית ללימודיו, ואף כי יזקין לא יסורו ממנו. בתוך הדברים גילה הרב סולוביצ'יק כי מתוכננים ימי עיון תורניים נוספים העוסקים בנקודות מפגש של ההלכה והמציאות, בנושאים שונים הנוגעים לכל צמתי החיים.

המשתתפים הרבים התפזרו תוך המטרת שבחים על הארגון המקצועי והמרשים, כשהם מציינים את התפעלותם מן הידע רב הערך שהוגש להם בערב זה, ובתקווה כי תהיה זו התחלה ברוכה לשיתופי פעולה רבים מעין זה.

אפיזודה קטנה ביום העיון

הרצאתו של דר' חגי משגב על 'כתובת רחוב' ביום העיון לגבולות ארץ ישראל, בלטה במיוחד בהקשבה של הציבור. היה שקט מוחלט והציבור שתה בצמא את דבריו. הייתה זו הרצאה יפהפיה ומשיבת נפש שסיפרה על קבוצת תלמידי חכמים היושבים באיזה אתרא קדישא מבודד ועוסקים בתורה, כותבים ומסכמים הלכות ורושמים אותם על הקירות ועל רצפת המקום. הציבור שכולו לומדי תורה המקדישים את חייהם לידעת התורה והבנתה, חש הזדהות אינטימית עם אותם חכמים שישבו באותו אתרא קדישא, לפני כאלף שש מאות שנה.

למי ששם לב, היה איזה אפיזודה קצרה תוך כדי ההרצאה, כאשר יהודי עם זקן מבוגר עם פיאות מסולסלות קדמיות, שישב בשורות האחוריות בצד השמאלי של האולם, נתן צרחה 'אני לא מאמין'. לולי שפנה אלי האיש בסיום המושב, לא הייתי זוכר את האפיזודה.

וכה אמר לי האיש:

"שמת לב למה שקורא כאן? לחז"ל היו שיקולים אסטטיים בעריכה!!! בא לי לצרוח את זה בקולי קולות!!!

הכתובת בפסיפס נראית מבולבלת, היא מתחילה ברשימות של אתרים ותוצרת חקלאית, עוברת לברייתא של של תחומי ארץ ישראל, ושוב היא ממשיכה ברשימות של אתרים ותוצרת. האמן לי, אמר לי האיש, זה היה סיבה עבורי, לא להתייחס לעורך הכתובת ברצינות. והנה מה מתברר, שהכתובת המקורית שהייתה על הקיר, נכתבה בתוך מסגרת ציורית של עיגול, שבמרכז כתבו את הברייתא של תחומין, שהיא ברייתא עתיקה וחשובה ומעלה ומתחתיה כתבו רשימות של אתרים יחודיים והדינים החלים על תוצרתיהם. כאשר העתיקו את הכתובת לפסיפס, נשמר הסדר, אבל האסטתיקה הלכה.

כעת שומו שמים!!!

הנה אנו לומדים משניות, בבלי, ירושלמי, מדרשים, מוטרדים לא פעם מהניסוח והסדר, ואיננו מודעים לכך שהסדר ואפשר גם הניסוח היה מושפע משיקולים אסטטיים. ברוב הפעמים האסטטיקה לא תיראה בצורה שהטקסט מופיע אצלנו כיום, אלא נצטרך לחפור, לדמיין ולהיות יצירתי כדי למצוא אותם". 

סיים האיש את דבריו, באידייש ובמנגינה נוברדיקית: היי… צריך לחזור למאימתי, ולהתחיל הכל מחדש! 

אוסף מאמרים על הכתובת ההלכתית שנמצאה בעמק בית שאן

לקראת יום העיון, כהשלמה למושב השני שעסק בכתובת ההלכתית שנמצאה לפני כארבעים שנה בעמק בית שאן, אספנו עשרים מאמרים שנכתבו במשך השנים ופורסמו בכתבי עת שונים.

הנה דף הפתיחה: עמודי הפתיחה

והנה לינק להורדת החוברת כולה: