ארכיון מחבר: הרב אליהו סולוביציק

ניסיון לשמירת רגמים ברמת שלמה מתקופת המלוכה

מצורף בזה חוו"ד של הארכיאולוג דר' גבי ברקאי בנוגע לרגמים ברמת שלמה בתוואי כביש 21

יש לציין שברשות העתיקות דחו את טענות ברקאי, וסללו את הכביש תוך כדי הריסת הרגמים

חוות הדעת של דר גבי ברקאי

יצירת קשר

ניתן ליצור קשר כלהלן:

  • יושב ראש האגודה: הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ: רחוב שיזף 5 ערד. טלפון 0548496207. דוא"ל: [email protected],com.

    יושב ראש האגודה: הרב אליהו סולוביצ'יק: רחוב לופיאן 9 ירושלים 97422. טלפון: 052-3370575 – פקס: 153-2-5862848 – דוא"ל: [email protected]

  • חבר האגודה: הרב יהודה לנדי, טלפון: 054-4743142 דוא"ל: [email protected]
  • חבר האגודה: הרב יצחק רוזנבלום, טלפון: 052-7632205 דוא"ל: [email protected]
  • Rabbi Myran M Ausch – 8 Deofe Road London N16 0EF ENGLAND  44 (20) 7241-1144[email protected]

* * *

לסיוע לעמותה לקדם את מטרותיה:

  • שליחת המחאה לכתובת העמותה: "מטמוני ארץ" רחוב לופיאן 9 ירושלים 97422

הרצאות יום העיון לתורה וארכאולוגיה מתאריך כא באב תשע"א

פתיח מאת הרב יצחק רוזנבלום – עורך כתה"ע האלקטרוני דאצ'ה

דברי פתיחה על הקשר בין תורה לארכאולוגיה מאת הרה"ג רבי שאול שמעון דויטש שליט"א כ"ק האדמו"ר מליאוזנה, בעל "מוזיאון תורת חיים" ברוקלין ארה"ב

מושב א – היסטוריה וארכאולוגיה ככלי הבנה לדברי חז"ל

הרצאתו של רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א רבה של שכונת עזרת תורה בירושלים על ארכאולוגיה בתורה

הרצאתו של רבי זלמן מנחם קורן שליט"א (בעמח"ס 'בחצרות בית השם' ועוד) על הסתמכות הלכתית על ידע מתחום הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה

הרצאתו של הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין שליט"א על מקורות הידע של הפוסק – המקורות ההלכתיים והמציאות

הרצאתו של הרב אברהם קוסמן שליט"א (רב ומומחה להיסטוריה וארכיאולוגיה חזלי"ת) על היסטוריה וארכיאולוגיה – צורך גבוה

הרצאתו של הרב יהודה לנדי שליט"א (חוקר, סופר ומורה דרך) ארכיאולוגיה ככלי עזר ללימוד התנ"ך

מושב ב – הריאליה וארכיאולוגיה – להעצמת החינוך התורני

הרצאתו של הרב אברהם קיזר שליט"א (ראש המרכז לחינוך והוראה, ביתר עילית) הריאליה – כלי חינוך רב עוצמתי בידי המלמד

הרצאתו של מר שמוליק מיזליש הי"ו (מפקח במנהל חברה ונוער מחוז ירושלים) איך הופכים סיור לאטרקציה לימודית?

הרצאתו של הרב אליהו סולוביצ'יק שליט"א (יו"ר אגודת 'מטמוני ארץ') היסטוריה וריאליה כמנוף למוטיבציה לימודית

מושב ג – גיאוגרפיה וארכיאולוגיה – רקחות וטבחות לתורה ולתעודה

הרצאתו של ד"ר יצחק מייטליס הי"ו (בעמח"ס 'לחפור את התנ"ך') אשנב לדרכי העבודה הארכיאולוגית

דברי נעילה על היסטוריה ואקטואליה: מאת ההיסטוריון התורני הנודע, הרה"ג רבי דב ברל וויין שליט"א

פאנל על ארכיאולוגיה חרדית

משתתפים: פרופ' בנימין זאב קידר (יו"ר מועצת רשות העתיקות וסגן נשיא האקדמיה הלאומית למדעים), הרב גבי כהן (מנהל מרכזים פדגוגיים במעיין החינוך התורני), הרב חזקיהו יוסף רוטשטיין (חוקר תורני ומורה דרך), הרב יהודה קסטלניץ (מפקח חינוכי בת"ת סלונים, ומפקח במשרד החינוך), דר' יובל ברוך (ארכיאולוג מחוז ירושלים).

 

 

 

סקירת יום העיון לגבולות ארץ ישראל

הצלחה מרשימה ליום העיון התורני-מדעי של 'קולמוס' בנושא גבולות הארץ

"וזה גבול הארץ"

כתב:  מנחם טייטלבאום (פורסם בעיתון משפחה)

בסיומם של ימי החנוכה התקיים באולמי תמיר שבירושלים יום עיון ראשון מסוגו, אשר עסק בבירור סוגיית גבולות הארץ ההלכתיים, בהשתתפות תלמידי חכמים, אנשי הלכה ואנשי מדע.

יום העיון נהגה והופק על ידי מערכת 'קולמוס – מוסף לתורה ודעת' של עיתון משפחה, בשיתוף פעולה עם אגודת מטמוני ארץ, אשר על שמה רשומות פעולות רבות בתחום חיבור לימוד התורה ופסיקת ההלכה עם חקר הריאליה, ההיסטוריה והארכיאולוגיה.

מרנין לב היה המראה כאשר האולם התמלא מפה לפה בבני תורה צמאי ידע, מכל גווני הקשת התורנית, בני הישוב הישן לבושי קפטן עם תלמידי חכמים מן המגזר הלאומי, בני תשחורת ליטאיים ואברכי משי חסידיים, יחד שבטי ישראל. גם מקומן של הנשים לא נפקד, וקבוצת נשים חכמניות מילאה את עזרת הנשים אשר הוכנה לכך.

הרב יצחק ברוך רוזנבלום שליט"א – עורך קולמוס – נשא דברי פתיחה בהם תיאר בקצרה את פעולות אגודת מטמוני ארץ ואת מטרות יום העיון, וציין כי הרצאתו המתוכננת של הגאון רבי יוסף ליברמן התבטלה מאחר ונבצר מהרב להופיע, מסיבות בריאותיות.

המושב הראשון הוקדש לפרשיות התורה בהן מתוארים גבולות הארץ, בין בהבטחת ה' לאברהם ובין בגבולות שנאמרו למשה ערב כניסת ישראל לארץ.

ראשון הדוברים, רבי זלמן מנחם קורן שליט"א, פירש את המקראות העוסקים בגבול הדרומי על פי דרכיהם של רש"י והגאון מווילנא, כשאת דבריו מלווה מצגת מאירת עינים בהבנת הסוגיות, דבר דבור על אופנו. אחריו עלה לדבר הרב פרופסור שלמה זלמן הבלין שליט"א, אשר עסק בפן הכללי של הנושא, הסתייעות בחקר המציאות והעובדות כעזר ללימוד התורה והבנתה. את דבריו שזר הרב הבלין בסיפורים מרתקים ועובדות מאלפות שנכח בהם אצל גדולי הפוסקים.

רבי שמואל אריאל שליט"א, ר"מ בישיבת עתניאל ומחבר ספרי הלכה חשובים – היה הדובר הבא. הוא עבר בפרוטרוט על הגבולות המתוארים בפסוקי התורה, הציגן במצגת בהירה ומבהירה, עמד על הסתירות בין התיאורים השונים ועל ההתמודדויות השונות עימן, וכן על הנקודות שזיהויין נותר עמום וחסר ודאות. הרב אריאל הציע ליישב את הפרשיות השונות כמתיחסות לאתן הגבולות, והוכיח את דבריו במובאות רבות מחז"ל והראשונים.

הדובר הבא, הרב בנימין קרלנשטיין שליט"א, מחבר הספר 'ים ודרום ירשה', התמקד בדין עבר הירדן. תוך עיון בשמות המקומות המתוארים בחז"ל הציע את גבולות ארץ בני עמון, אשר לדבריו היוותה מובלעת בתוך ארצם של בני גד וראובן. לדברים השלכה הלכתית של ממש לשנת השמיטה, שכן אם אין לגוי קנין להפקיע מחובת שמיטה, ארצות בני גד ובני ראובן עודן מחויבות בשמיטה.

לאחר סיום המושב הראשון הוכרזה הפסקה בת עשר דקות, והנוכחים ניצלו אותה להיכרות והחלפת דעות בעניינים הנדונים, כמו גם להתרעננות ולהשבת הנפש בכיבוד הקל שהועמד לרשותם ביד נדיבה.

כתום ההפסקה שבו הכל למקומותיהם למושב השני, אשר הוקדש לממצא ארכיאולוגי מרתק, כתובת עתיקה בת אלף וחמש מאות שנה, אשר נמצאה ב"רחוב", ישוב יהודי לא הרחק מבית שאן. הכתובת כוללת פסקי הלכה בענין מצוות התלויות בארץ ואריכות בפרטי גבולות עולי בבל. תחילה דיבר דוקטור חגי משגב הי"ו מן האוניברסיטה העברית, אשר ריתק את הנוכחים בהציגו את הממצאים הארכיאולוגיים, חלקם נחשפו לפני כארבעים שנה וחלקם הוצגו בערב זה לראשונה. ד"ר משגב סקר את ההיבטים המחקריים של הכתובת, של בית הכנסת בו נמצאה, והציג ממצאים נוספים מן האתר, ביניהם כתובת המציגה שורה של תאריכים בהם נהגו תושבי המקום להתענות. מתוך הדברים עלה פרופיל של קהילה יהודית אשר ישבה בארץ לאחר חתימת התלמוד הירושלמי, ואנשיה עסקו בשינון ועריכת פסקי ההלכה שנמסרו לידם תוך הוספת הלכות שנתחדשו בבית מדרשם.

אחריו דיבר הרב יהודה לנדי שליט"א, מחבר הספר 'שלש ארצות לשביעית', והוא סקר את ההשלכות ההלכתיות הנובעות מנוסח הכתובת וממקום הימצאה, תוך שהוא מפגין את שליטתו בסוגיות אלו הן מצידן ההלכתי-תורני והן מצידן הגיאוגרפי וההיסטורי.

לרשות המשתתפים הועמדו גם ספרים הדורים בהם נאסף כל החומר הרב שכבר פורסם, במקורות תורניים ומקורות אקדמיים, אודות כתובת מעניינת זו ומשמעויותיה.

לאחר הפסקה קצרה התכנסו הכל למושב השלישי, שעסק במיקום הגבול הדרומי המתואר בתנ"ך, שאלה שלה השלכות אקטואליות ומעשיות בכל הנוגע לשנת השמיטה שאנו בעיצומה.

שני הדוברים ייצגו את שתי הדעות הבולטות בפולמוס סוער זה. הרב שמעון מן שליט"א, אברך תושב בית שמש, אשר ספרו עב הכרס 'מנחת ערבה' הוקדש לנושא, הציג את דעתו של ה'משנת יוסף' על פיה נוהגים בוועד הכשרות של העדה החרדית. לפי שיטה זו גבול דרום פונה מקצה יום המלח לכיוון מערב, ולכן יישובי הערבה הצפונית, הדרומיים יותר מגבול זה – נחשבים כחו"ל. כדי להתמודד עם כמויות החומר הרבות בזמן הקצר שנותר, חילק הרב מן לציבור חוברת בת 25 עמודים מלאים וגדושים, ובצוותא עם המאזינים סקר את הראיות לשיטה זו.

אחריו דיבר הרב בנימין זאב שווארץ שליט"א, איש חסידות תולדות אהרן, מחבר הספר 'עמק הערבה' ועוד קונטרסים, אשר הוכיח את השיטה כי הגבול יורד מים המלח דרומה לכיוון אילת. בתוך דבריו התייחס הרב שווארץ, טוען רבני במקצועו, לאופני ההוכחות השונים ולהבחנה אילו מהן הן ראיות מכריעות.

הציבור שלא נותר אדיש התערב בכל שלבי הדיון, כשהמשתתפים נושאים ונותנים בכל פרט כדרכה של תורה, מוכיחים ומפריכים, שוקלים וטרים, והדברים שמחים ומאירים.

הרב אליהו סולוביצ'יק שליט"א חתם את הכינוס בהצגת מטרותיה של אגודת 'מטמוני ארץ', השואפת להנגיש בפני ציבור בני התורה תחומי דעת תורניים, והרחיב את הדיבור על התועלת הרבה בהכרת מציאות והווי חייהם של חכמינו ז"ל, הן עיונית – להבנת סוגיות רבות בדברי חכמים, והן  חינוכית – כאשר היכרות זו המסייעת לחבר את התלמיד רגשית ללימודיו, ואף כי יזקין לא יסורו ממנו. בתוך הדברים גילה הרב סולוביצ'יק כי מתוכננים ימי עיון תורניים נוספים העוסקים בנקודות מפגש של ההלכה והמציאות, בנושאים שונים הנוגעים לכל צמתי החיים.

המשתתפים הרבים התפזרו תוך המטרת שבחים על הארגון המקצועי והמרשים, כשהם מציינים את התפעלותם מן הידע רב הערך שהוגש להם בערב זה, ובתקווה כי תהיה זו התחלה ברוכה לשיתופי פעולה רבים מעין זה.

אפיזודה קטנה ביום העיון

הרצאתו של דר' חגי משגב על 'כתובת רחוב' ביום העיון לגבולות ארץ ישראל, בלטה במיוחד בהקשבה של הציבור. היה שקט מוחלט והציבור שתה בצמא את דבריו. הייתה זו הרצאה יפהפיה ומשיבת נפש שסיפרה על קבוצת תלמידי חכמים היושבים באיזה אתרא קדישא מבודד ועוסקים בתורה, כותבים ומסכמים הלכות ורושמים אותם על הקירות ועל רצפת המקום. הציבור שכולו לומדי תורה המקדישים את חייהם לידעת התורה והבנתה, חש הזדהות אינטימית עם אותם חכמים שישבו באותו אתרא קדישא, לפני כאלף שש מאות שנה.

למי ששם לב, היה איזה אפיזודה קצרה תוך כדי ההרצאה, כאשר יהודי עם זקן מבוגר עם פיאות מסולסלות קדמיות, שישב בשורות האחוריות בצד השמאלי של האולם, נתן צרחה 'אני לא מאמין'. לולי שפנה אלי האיש בסיום המושב, לא הייתי זוכר את האפיזודה.

וכה אמר לי האיש:

"שמת לב למה שקורא כאן? לחז"ל היו שיקולים אסטטיים בעריכה!!! בא לי לצרוח את זה בקולי קולות!!!

הכתובת בפסיפס נראית מבולבלת, היא מתחילה ברשימות של אתרים ותוצרת חקלאית, עוברת לברייתא של של תחומי ארץ ישראל, ושוב היא ממשיכה ברשימות של אתרים ותוצרת. האמן לי, אמר לי האיש, זה היה סיבה עבורי, לא להתייחס לעורך הכתובת ברצינות. והנה מה מתברר, שהכתובת המקורית שהייתה על הקיר, נכתבה בתוך מסגרת ציורית של עיגול, שבמרכז כתבו את הברייתא של תחומין, שהיא ברייתא עתיקה וחשובה ומעלה ומתחתיה כתבו רשימות של אתרים יחודיים והדינים החלים על תוצרתיהם. כאשר העתיקו את הכתובת לפסיפס, נשמר הסדר, אבל האסטתיקה הלכה.

כעת שומו שמים!!!

הנה אנו לומדים משניות, בבלי, ירושלמי, מדרשים, מוטרדים לא פעם מהניסוח והסדר, ואיננו מודעים לכך שהסדר ואפשר גם הניסוח היה מושפע משיקולים אסטטיים. ברוב הפעמים האסטטיקה לא תיראה בצורה שהטקסט מופיע אצלנו כיום, אלא נצטרך לחפור, לדמיין ולהיות יצירתי כדי למצוא אותם". 

סיים האיש את דבריו, באידייש ובמנגינה נוברדיקית: היי… צריך לחזור למאימתי, ולהתחיל הכל מחדש! 

אוסף מאמרים על הכתובת ההלכתית שנמצאה בעמק בית שאן

לקראת יום העיון, כהשלמה למושב השני שעסק בכתובת ההלכתית שנמצאה לפני כארבעים שנה בעמק בית שאן, אספנו עשרים מאמרים שנכתבו במשך השנים ופורסמו בכתבי עת שונים.

הנה דף הפתיחה: עמודי הפתיחה

והנה לינק להורדת החוברת כולה: